פסק-דין בתיק ב"ל 27397-03-11

1.         לפני ערעור לפי סעיף 213, לחוק  הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אשר קבעה ביום 14.2.11 כי אין קשר בין הטנטון, ליקוי השמיעה, ויתר התלונות הקשורות באיזור האוזניים לבין תאונת הדרכים שבה נפגע  המערער ביום 22.2.2009.            

2.         טענתו העיקרית של המערער הינה כי הוועדה מדרג ראשון התעלמה מתלונותיו בדבר טנטון, ולא התייחסה אליהן כלל. לפיכך שגתה הוועדה הרפואית לעררים כאשר קבעה היא עצמה מסקנות בדבר הטנטון, ולא החזירה את עניינו של המערער לוועדה הרפואית מדרג ראשון, כדי שתדון בנושא זה. המערער טוען כי הוועדה הרפואית לעררים אינה רשאית לדון בעניין מסויים כערכאה ראשונה. מאחר שהוועדה מדרג ראשון לא דנה כלל בטנטון, היה על המערער לשכנע את הוועדה לעררים קודם כל בעצם קיומו של הטנטון, והוא לא היה ערוך להתמודד עם שאלת הקשר הסיבתי בין הטנטון לבין התאונה. זאת ועוד. קיימת אסכולה רפואית הקושרת בין פגיעה מסוג צליפת שוט לבין טנטון, והמערער מבקש להגיש לוועדה חוות דעת בעניין זה.

4.         מנגד טוען  המשיב כי היה על ב"כ המערער להגיש את חוות הדעת במועד, כי לא ניתן לצאת מתוך הנהחה כי הוועדה לעררים לא תדון בשאלת הקשר הסיבתי, וכי הוועדה פעלה על פי הסמכויות הנתונות בידה.

5.         הוועדה מדרג ראשון דנה בעניינו של המערער ביום 25.10.10 וקבעה כי "אין נכות הקשורה לתאונה הנדונה בתחום א.א.ג". קביעתה זו של הוועדה היא כללית, ואולם אין לומר כי הוועדה מדרג ראשון לא התייחסה לעניין הטנטון. הוועדה ציינה את כל תחום הא.א.ג כמקשה אחת. הוועדה הרפואית לעררים, לעומת זאת, מצאה לנכון לפרט את הליקויים השונים בתחום זה, וקבעה אף היא כי אין קשר סיבתי בין ליקוייו אלה של המערער לבין התאונה. שתי הוועדות ציינו כי המערער לא נפגע פגיעה ישירה בראשו.

הוועדה לעררים מוסמכת לדון ולהכריע בעניינים העולים לפניה במסגרת הערר, אף אם לא נדונו ולא הוכרעו בוועדה הרפואית מדרג ראשון. כך למשל רשאית הוועדה לקבוע את שיעורה ודרגתה של נכותו היציבה של המבוטח, אף אם הוועדה מדרג ראשון קבעה למבוטח דרגת נכות בלתי יציבה בלבד (בג"צ 1802/02 המוסד לביטוח לאומי - בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נז(4) 443). מכאן, שהוועדה הרפואית לעררים רשאית להרחיב בעניינים שלא פורטו באופן ספציפי בהחלטת הוועדה מדרג ראשון.

6.         המערער מוסיף עוד כי בוועדה רפואית לעניין מס הכנסה נקבעו למערער אחוזי נכות בשל הטנטון. אין ללמוד מעובדה זו דבר לענייננו, שכן קיים שוני בין שתי הוועדות. הוועדה שהחלטתה הינה מושא ערעור זה דנה בשאלה האם יש קשר סיבתי בין התאונה מיום 22.2.09 לבין ליקוויו של המערער, ובכלל זה הטנטון, בעוד שהוועדה לעניין מס הכנסה בחנה את מצבו הרפואי של המערער. מאחר ששתי הוועדות מתמקדות בשאלות שונות, אין תימה שאף מסקנותיהן שונות.

סוף דבר - בענייננו אין כל טעות שבחוק בהחלטת הוועדה, ועל כן נדחה הערעור.

            הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.              

            אין צו להוצאות.

ניתן היום,  כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: